כבר כמה שנים שרציתי לעזוב את תל אביב אהובתי ולחזור לצפון הארץ.
כמעט לקחתי מקל ותרמיל ועברתי לגליל (וכמעט עלה על כך פרק לפני יותר משנה!).
בסוף תפסתי את האומץ, ועברתי לאחרונה לחיפה (והנה סוף סוף עלה פרק על המעבר).
אני מתחיל ומסיים את הפרק בפאן אבל לא התאפקתי. אני הולך לדבר בפרק הזה על נושא שכבר עייף אותי לגמרי – האמירה והחשיבה השגויה שהקהילה הגאה נמצאת רק בתל אביב.
שלא תבינו לא נכון, אני מאד אוהב את תל אביב, אבל הקהילה הגאה לא נמצאת רק שם, ויש בשיח הזה לא מעט אפליה, שימור והרחבת אי השוויון ואפילו גזענות.
יכול להיות שקהילות הגאות בתל אביב לא באמת רב-גוניות ומגוונות? יכול להיות שבשיח שמאדיר את העיר עם יוקר המחיה הגבוה, מעצים את ה"חזקים" ופוגע ב"חלשים"?
זהו שיח רלוונטי לכל המגזרים, אך על אחת וכמה בקהילות הגאות, שברב המקרים מופלות כפליים.
אם בפרק הקודם דיברנו על ברות קיימא, חוסן כלכלי אישי וקהילתי, אז בפרק כאן נפרק את המצב האוטומט של המעבר והאהבה העיוורת לעיר הגדולה.
מקווה שנגיע בהמשך הפרקים לדברים גם על הקמת תאים משפחתיים.