ביום רביעי ה-27 במאי, יום אחד לפני ערב חג השבועות, נמצאה גופתו של איימן ספיה ז״ל שטבע בחוף הבונים עת שניסה להציל את חברתו. איימן היה לפורץ דרך תרבותי בחברה הפלשתינית-הישראלית ועל אחת וכמה בקהילה הלהט״ב דוברת הערבית. הוא גדל בכפר יאסיף בגליל, והיה לרקדן מחונן שהגיע להישגים בינלאומיים. איימן שבר קירות ומוסכמות רבות בחברה הערבית וכן בחברה הגאה שכן היה גלוי וגאה במיניותו. בעוד ש, הוא היה לדמות מוכרת ותכנים על מותו עלו ברשות הפלסטינית, בירדן, בגרמניה ובעוד עמודי תוכן ברחבי העולם.
איימן ספיה וההקשר הלהט״בי
לא הכרתי את איימן יותר מדי באופן אישי – פה ושם ״שלום-שלום״ ושיח בקטנה. מן הסתם הכרנו כי הסצנה הגאה בגליל קטנה וכולם מכירים את כולם ועל אחת וכמה כשמדובר באותם בגילאים. עוד בימים בתיכון בקיבוץ, כשאני הייתי בארון, ידעתי על איימן ולא הבנתי מאיפה היה לו את האומץ פשוט להיות מי שהוא, ועוד בכפר ערבי.
לי היה חלום לקריירה אקדמית, לו היה חלום של קריירה במחול, בתחום שהסביבה הרבה פחות סובלנית לו. זה לא הפריע לו להגשים את חלומו ולפרוץ להצלחה בינלאומית.
על סיפורו מעורר ההשראה של איימן סיפרתי לאינספור חניכים ואנשים להט״בים שפחדו מלהגשים את חייהם. אפילו לאחרונה, שבועות מספר לפני שאיימן הלך לעולמו הזכרתי את המקרה שלו. סיפרתי לכמה מחברי התל-אביבים שאני מתכנן לחזור לגור בגליל, ואלו התפוצצו מצחוק.
הייתי מספר עליך לצעירים וצעירות ערבים שהיו בטוחים שהם הלהט״בים היחידים במגזר הערבי. הייתי מספר על איך שהגשמת את עצמך למרות (ובזכות) דרכך.
רק לאחר המוות שלך בכלל גיליתי עד לאיזו הצלחה בינלאומית מסחררת הגעת. על אף ולמרות הכל. מבחינתי היית יוצא דופן באמת שלך עוד בתחילת דרכך. מבחינתי היית מוצלח עוד הרבה לפני ההצלחה הבינלאומית שלך בתור רקדן ומורה למחול.
עיצוב הזכרון ההיסטורי הגאה הישראלי-קולקטיבי
צר לי איימן, שהתקשורת העברית הלהט״בית ועל אחת וכמה הארגונים הגאים פספסו אותך, את האמת שלך וההשפעה האדירה שהייתה ותהיה לך על אנשים רבים, ועל להט״בים רבים שאינם דווקא מגיעים מהמיינסטרים הפריבילגי, ושיוכלו ללמוד כל כך הרבה ממך. מהאומץ שלך לחלום, מהאומץ שלך להיות מי שאתה – ולא משנה מאין באת. גם האופן שבו הלכת לעולמך – איבדת את חייך כי הצלת את חברתך מזרמי הים.
פעמים רבות הסיפורים שמגיעים לתודעת המיינסטרים, תלויים במי מספר את אותם סיפורים. פעמים רבות, התודעה שלנו מתעצבת לא לפי הסביבה שבה אנחנו חיים, לא הסיפורים שקרובים אלינו, אלא הסיפורים שמגיעים אלינו.
הופעתו של איימן בפרק של ״סליחה על השאלה״ על הקהילה הלהט״בית דוברת הערבית. מתוך ערוץ היטיוב של כאן 11 – תאגיד השידור הציבורי.
חיפוש קצר בגוגל יכול היה לענות על שאלת הארון.
בעקבות הביקורת, רק ארגון אחד (האגודה למען הלהט״ב בישראל) מבין הארגונים הגאים הגדולים בחרו להעלות פוסט לזכרו של איימן. גם בארגון הנוער איג״י שבו ישנה פעילות לבני ובנות נוער דוברי ערבית, בחרו שלא להתייחס לכך באמצעי הסושיאל שלהם.